אתגרי השנה השחונה מחייבים התארגנות מוקדמת במאגרי קולחים: יובש קיצוני והדרכים להתמודדות עם שנה שחונה
2025 הוגדרה כשנה שחונה. האתגר העיקרי בהתמודדות הזו, הוא ניצול מקסימלי וחכם של מאגרי הקולחים לחקלאות.
לפי נתוני רשות המים שהתפרסמו בתחילת פברואר, חורף 24-25 הוגדר כשחון ביותר שידענו, מזה מאה שנה. מהנתונים עולה שכמות המשקעים המצטברת היא רק כ-55% מהממוצע השנתי. כתוצאה מכך, לא נרשמה גאות ממשית בנחלי ישראל, בכנרת או בירדן. היובש הקיצוני הזה משפיע לרעה על מצבם של מאגרי המים, על כמות המים האגורה ועל איכות המים. איך זה בעצם קורה ומה זה אומר?
מאגרי המים בישראל, הניזונים מנגר עילי ומקולחים, משמשים מקור חשוב וקריטי לחקלאות בישראל. בשנה שחונה זו, לא יגיעו המאגרים לקיבולת המרבית שלהם ואיכות המים בהם תרד בשל היעדר מי נגר עילי ובשל המחסור במים. כתוצאה, יוקדם תהליך ניצול מי המאגרים להשקיה חקלאית. באתרים רבים, יחייב ניצול מלא של המים עדכונים והתאמות טכנולוגיות לשאיבה ממפלסים נמוכים. ככל שיורדים למפלסים נמוכים במאגר המסננים מחזירים יותר ויותר אצות במהלך השטיפות החוזרות בעוד שנפח המים הולך ויורד. טיפול במים לשם סילוק אצות ומרחפים שונים, מאפשר שמירה על ריכוז נמוך של אצות במאגר גם כשהמפלסים יורדים ומאפשר אספקה סדירה ואמינה של מירב מי המאגרים להשקייה חקלאית.
היישום הרווח לטיפול במאגרים באירועים של פריחה חריגה הוא באמצעות ריסוס של כימיקלים מהאוויר או לחילופין, יישום של מחמצנים כמו אוויר מחמצניות או מי חמצן. אלא שפתרונות אלה מתאפיינים בפגיעה קצרת טווח בלבד בציאנובקטריה ובהשפעה פחותה על אצות וזואופלנקטון. בנוסף, הם מתכלים ואינם נשארים במערכת לאורך זמן, ומעל הכל פוגעים בסביבה.
מול כל אלה, מציג הטיפול בפריחות על ידי יישום של ננו-בועות אוזון, אפשרות לפתרון מתקדם, יעיל וכלכלי לשדרוג איכות המים במאגרים. וזה, גם כשמפלס המים נמוך. הטכנולוגיה החדשנית שפותחה בננו+ מוטמעת ומיושמת במערכות צפות המספקות ננו בועות אוזון, במטרה לקטול את האצות וע"י כך, מצמצמת משמעותית את התפתחותן במים. במקביל, היא מאפשרת להעלות את ריכוז החמצן במים. ננו בועות אוזון קוטלות את אוכלוסיית האצות, גם בריכוזים נמוכים יחסית ולכן, השפעתן משמעותית ומהירה. השימוש בננו-בועות אוזון כולל טכנולוגיה בטוחה, אמינה, חסכונית ואינה מותירה תוצרי לוואי. התוצאה היא מים זמינים להשקיה, בעלויות סינון נמוכות ודרך ניצול מירבי של המאגר. יתרונה הגדול של הטכנולוגיה הוא ביכולתה לשמור, באופן רציף, על מצב של ריכוזי אצות נמוכים במאגר ולמנוע מצבים של פריחות חריגות, כפי שקורה, על פי רוב, בשיא עונת ההשקייה.
מנהלי מאגרי קולחים, מרכזי השקייה, חקלאים, מנהלי מט"שים – זו היא קריאה דחופה לניצול מירבי של מים שוליים שיכסו על המחסור הצפוי. נדרשת פעולה מיידית ושימוש נבון במערכות חכמות לשיפור המים במאגרי הקולחים ול"ניצולם עד הטיפה האחרונה". היערכות נכונה ופעולה מקדימה הכוללת יישום והפעלה של מערכות ננו בועות אוזון במאגרים, תביא לעונת השקיה יעילה וחסכונית.
